<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ק"ט</h1>
<h2>דף נט.</h2>
סימני חגבים הטהורים שלשה ואלו הן כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים שחופות רוב אורך גופו ורוב הקפו ויש לו שתי כרעים לנתר בהן על הארץ. וכתב הרשב"א ז"ל אין נאכלין בסימנין אלו שבגופן עד שיודע שנקראין חגב אבל על ידי מסורת שנקראין כן נאכלין ע"כ. ואם שמן חגב ויש להן שלשה סימנין הללו מותרין בין שראשו ארוך או גוץ.
סימני דגים טהורים מפורשים בתורה שנאמר כל אשר לו סנפיר וקשקשת [בימים ובנחלים אותם תאכלו] ואלו הן הקשקשים הקבועין בו וסנפירין הפורח בהן. כתב הרשב"א ז"ל [בת"ה הקצר בית ג' שער א'] כמה יהיו ויהיה מותר סנפיר אחד וקשקשת אחת. והוא שיהיה אותו הקשקשת היחידי תחת לחיו או תחת זנבו או תחת סנפיר שלו. היה במקום אחר אני חושש שמאחר שנצוד עמו נדבקה בו. ויש מן הגדולים שהורו לאיסור עד שיהיו שלשה קשקשים אחת תחת לחיו ואחת תחת זנבו ואחת תחת סנפירו וראוי לחוש לדבריהם ע"כ.
<h2>דף סד.</h2>
אבל ביצה טרופה אין לוקחין לפי שאיפשר שעירבו בה ביצת עוף טמא ומזה החשש יש אוסרין ליקח מהן מאותן הלחמניות שטחין אותן בביצים לפי שזה נעשה בודאי בביצים טרופות ויש אומרים שאין לאוסרן בשביל זה כי אין זה שוה לביצים טרופות לפי שבטרופות יש לחוש שמא הגוי הערים לטרפן כדי לרמות בהן ולמכרן בחזקת עוף טהור אבל באותן לחמניות אין לחוש לכך לפי שאין צריך להם כי אם מעט מזער וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל [בת"ה הקצר בית ג' סוף שער א'] שאותו הפת מותר במקומות שנהגו לקנות פת של גוים ע"כ.
<h2>דף סה.</h2>
מי שאין לו כרעים או כנפים עכשו ועתיד לגדלן לאחר זמן מותרין שנאמר אשר לו כרעים נכתב באל"ף ונקרא בו"ו ללמדך שאע"פ שאין לו עכשו ועתיד להיות לו לאחר זמן מותר. וציר חגבים טמאים מותר מפני שאין להם לחלוחית.
<h2>דף סו.</h2>
והר"מ במז"ל כתב אין לו עכשו ויהיה לו כשיגדל או (שיהיו) [שיש] לו קשקשים בתוך המים ובהעלותו ישיר קשקשיו או שאין לו קשקשים החופין את רובו או שאין לו אלא סנפיר אחד (או) וקשקשת אחת הרי זו מותר. כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ולא נכתב בתורה אלא להגדיל תורה ויאדיר. וכתב הרשב"א ז"ל לפיכך מצא חתיכת דג שיש בה קשקשים בידוע שהיו לו ומותר.
<h2>דף קט:</h2>
כתוב בתנחומא א"ר בשם ר' חייא מה שאסר הב"ה בבהמה התיר בחיה מה שאסר בחיה התיר בעוף מה שאסר בעוף התיר בדגים אסר חלב בבהמה התיר בחיה אסר גיד הנשה בחיה התירו בעוף אסר דם בעוף התירו בדגים וכל כך למה ליתן שכר טוב למשמרים המצות.
